כד קטן - מקצב גדול

עדכון אחרון: 05/12/2018 | מאת: יואב לנדאו
כד קטן - מקצב גדול הוי חנוכה - נרות, סביבונים ועודף כולסטרול.

מדובר בחג שהוא בסך הכל באמת די נחמד - ממוקם בעונה יחסית נוחה, אין בו כל מיני הגבלות מיוחדות, החנויות פתוחות והמאפיות חוטפות למספר שבועות איזה פרץ יצירתיות כמעט בלתי מוסבר; לעזאזל, אפילו השירים והמזמורים די טובים. עוד מימיי בגן-חובה נהניתי לשיר את שירי החנוכה, ואיפהשהו שם די גבוה אצלי ברשימה התבלט לו שיר אחד - "כד קטן". 






כשאני אומר את צמד המילים האלה, "כד קטן", אתם ישר מתחילים לזמזם. אם תשימו לב, אתם לא מזמזמים סתם מנגינה - אתם מזמזמים מקצב. מקצב ברור, חד, פרימיטיבי, כזה שישר מושך את האוזן. מקצב, שמחבר בין הסינפסות במוח שלך ומעורר בנו איזה משהו. וכשאני אומר "אנחנו", אני לא מדבר רק על בני העם הנבחר, אלא על כל בני אדם.

אולי תחשבו שאני קצת מגזים, אבל היי - איך תסבירו את העובדה שהמקצב הזה שינה את פני המוזיקה לעד? לכבוד החנוכה, הכנתי עבורכם רשימה של עשרה שירים נבחרים עם מקצב התופים הכי טוב בעולם - "כד קטן".



The Ronettes - Be My Baby



עם כל הכבוד לנס פח השמן, זה השיר שבאמת התחיל את המהפכה אי שם מעבר לים, המקור אליו תמיד חוזרים כשהמקצב המהפנט הזה נשמע. Be My Baby מהווה אולי הדוגמה המובהקת ביותר לסגנון ההפקה האייקוני של פיל ספקטור, The Wall Of Sound. מוקלט במונו, כאשר כל כלי מוכפל לעתים עשרות פעמים ועמוס כל טוב בריוורב, ספקטור יצר בשיר שכבת סאונד סמיכה ועשירה ששימשה השראה להמוני מפיקים, מוזיקאים ואף ז'אנרים שלמים בהמשך.

על הכלים השנים בשיר מופקדים The Wrecking Crew, קבוצת עילית של נגני סשנים שהסתובבו בין האולפנים השונים בלוס אנג'לס וחתומים על מאות סינגלים ואלבומים מהתקופה, בהם גם Pet Sounds של הביץ' בויס. על מקצב התופים האייקוני שפותח את השיר חתום מתופף ה-Wrecking Crew, האל בליין, בחור אייקוני בפני עצמו אשר היה נוהג להטביע את החותמת "Hal Blaine strikes again" על כל דבר ובכל מקום בו היה נוגע. נקודה למחשבה - הן ספקטור והן בליין מבני עמנו. הייתכן ובכל זאת סיפור החנוכה שיחק כאן תפקיד?

אפרופו Pet Sounds, לא ניתן להתעלם מהשפעת הסאונד של ספקטור על האלבום ועל המוח מאחוריו, איש הביץ' בויז בריאן ווילסון. לימים, בתו של ווילסון תספר שאביה פיתח אובססיה כה עמוקה לשיר Be My Baby, עד שביקש מאחד הטכנאים שעבדו עמו ליצור עבורו לופ בן מספר שעות של הפזמון, אותו היה משמיע בווליום היסטרי ברחבי הבית.



The Jesus & Mary Chain - Just Like Honey



כשזה מגיע לאחים ריד, אפשר ליצור עבורם רשימה נפרדת עם "עשרת השירים הכי טובים של הג'יזס אנד מרי צ'יין שיש בהם את המקצב של Be My Baby"; שבעה מתוכם מופיעים רק בשני האלבומים הראשונים של הלהקה. וזה די מובן, שהרי עם כל חיבתי העזה לישועים, השטיק שלהם פחות או יותר מסתכם ב-"בואו נכתוב שירי סיקסטיז עם אותם שלושה אקורדים, עכשיו בואו נכסה את זה ברעש". אני מודה שהתלבטתי עמוקות איזה שיר יופיע כאן. אישית, שיר הנושא של אלבומם השני Darklands מרגש אותי בהרבה. עם זאת, אני לא יכול להתעלם מהעובדה ש-Just Like Honey הוא השיר הראשון והסינגל הראשון באלבום הראשון, מה גם שמדובר כנראה בשיר המזוהה ביותר עם הלהקה. את המחווה כאן לספקטור אי אפשר לפספס.



Billy Joel - Say Goodbye to Hollywood



עוד שימוש בוטה במקצב האייקוני, בילי ג'ואל כתב את השיר כמחווה ישירה ל-Be My Baby. המחווה החמה הגיעה עד לרוני ספקטור, סולנית ה-Ronettes ואשתו השנייה של פיל, שאף הקליטה קאבר לשירו של ג'ואל יחד עם להקתו של ברוס ספרינגסטין, The E-Street Band.



Manic Street Preachers - Everything Must Go



אבירי האלטרנטיב הוולשים שילבו את המקצב של האל בליין בשיר הנושא של אלבומם הראשון ללא גיטריסט הלהקה וכותב שיריה המרכזי, ריצ'י אדוורדס, לאחר היעלמותו המסתורית. השיר כולו מהווה מסר אחד נחרץ למעריצים - למרות שקשה, חייבים להמשיך. עקבותיו של ריצ'י לא נמצאו עד היום והוא הוכרז מת בשנת 2008.


Joy Division - Atmosphere





Atmosphere היה הסינגל האחרון ששחררה ג'וי דיוויז'ן טרם סולן הלהקה, איאן קרטיס, שם קץ לחייו. השיר נתפס בעיני רבים כ-"שיר האשכבה" של קרטיס, והווידאו שביים לו אנטון קורבין בשנת 1987 רק מחזק תפיסה זו. מתופף הלהקה, סטיבן מוריס, מספק בשיר טוויסט שבטי למקצב המדובר שקורץ ל-Velvet Underground ומעניק לו אופי דרמטי ולווייתי.

Amy Winehouse - Back To Black





באמת ציפיתם שבאלבום שכולו מחווה אחת גדולה לצלילים הגדולים מפעם, לא יכניסו גם איזו קריצה למר ספקטור? שתי דקות ו-40 שניות לתוך השיר, ברגע הדרמטי ביותר באחד השירים הדרמטיים והכואבים ביותר באלבומה השני של הזמרת המנוחה, מכניס המפיק המחונן מארק רונסון (כן, גם הוא מבני עמנו) את הביט של האל בליין. שלמות אפילה.


The Psychedelic Furs - The Ghost In You



מבקר המוזיקה של מגזין NME, דייב היל, תיאר את הסאונד של אלבומה הרביעי של הקיור Pornography כ-"פיל ספקטור בגיהנום". רבים לא יודעים זאת, אך ההפקה באלבום זה הושפע רבות מאלבום הבכורה של הפרוות הפסיכדליות. בשיר הפותח של אלבומם Mirror Moves, נותנים האחים באטלר טוויסט ניו-ווייבי לשורשים הספקטוריים שלהם.



The Strokes - You Talk Way Too Much



גם להקת ה-Post-Punk Revival המהוללת של שנות האלפיים לא נשארה מחוץ לחבורה, ולקחה את המקצב לתוך מחוזות הגראז' שכל כך מזוהים איתה.


Echo & The Bunnymen - Bring On The Dancing Horses



כנראה שבשלב הזה פיצחתם את הנוסחה - להקות פוסט-פאנק אוהבות את פיל ספקטור, אני אוהב פוסט-פאנק, אני אוהב להקות פוסט-פאנק שאוהבות את פיל ספקטור ואת המקצב של פיל ספקטור שאני אוהב. מושלם. מופע הארנבות של ד"ר הד ׁ(אקו אנד דה בנימן) עם אחד הסינגלים המצליחים שלהם, מרימים את חומת הסאונד הפסיכדלית בגאון.


Burzum - Tomhet



כי כל יהודה-המכבי צריך אנטיוכוס, ואין אנטיוכוס מוזיקלי גדול יותר מאשר וארג ויקרנס, הלא הוא אמן הבלאק-מטאל Burzum. יש לו את כל החבילה - מוזיקת Lo-Fi מיזנתרופית? צ'ק. שריפת כנסיות? צ'ק. רצח השותף ללהקה? צ'ק. פגאניזם משולהב באידיאולוגיה גזענית, אנטי-נוצרית, אנטישמית והומופובית? צ'ק צ'ק וצ'ק. עצם זה שאני רק מזכיר את השם שלו, קל וחומר מכניס לרשימה שיר שלו, הוא צעד די פרובוקטיבי מצדי. אבל אם ננסה ולו לרגע להתעלם מווארג האיש, בורזום הוא עדיין אחד האמנים המשפיעים בז'אנר, ולהקות פוסט-מטאל כמו Deafheaven ו-Alcest לא היו קיימות ללא הטייק האטמוספרי שלו על בלאק-מטאל. Tomhet ("ריקנות") הוא הרצועה הסוגרת את אלבומו השלישי של בורזום, Hvis Lyset Tar Oss ("עד שהאור ייקח אותנו"). מדובר בקטע אינסטרומנטלי, דארק-אמביינט ארוך, מונוטוני ומהפנט, שמושך אותך לתוך האזורים האפלים ביותר של הנפש. מעוז צור ישועתי.